מגדל ב.ס.ר. 3, מצדה 9 

בני ברק

טלפון: 03-6777899

פקס:  03-6744777
 
שם מלא:
דוא"ל:
טלפון:
איך 100 שקלים יכולים להפוך ל-10,000 שקלים ויותר; על פיצויים לדוגמא ומה שביניהם
מזה מספר שנים, מפורסם דו"ח שנתי של המועצה הישראלית לצרכנות המסכם את נושא התלונות שהתקבלו אצלם על ידי צרכנים ביחס לפעילות הקיימת במספר ענפי מסחר במדינה.
המועצה הישראלית לצרכנות מפרסמת בשנים האחרונות דו"חות המסכמים את מגוון התלונות שהתקבלו אצלם על ידי צרכנים ביחס לפעילות במספר ענפי מסחר במדינה.  על פי דו"חות אלה עולה כי חלק נכבד מן התלונות הצרכניות הנן תלונות החוזורות על עצמן בצורה כזו או אחרת, גם אם מדובר בענף מסחר שונה.

כך, לדוגמא, אלפי תלונות מתייחסות לקשיים הרבים שחברות ועסקים שונים מערימים על לקוחות המעוניינים לבטל עסקה או להתנתק משירותיהם, כדוגמת שירותי אינטנרט, טלוויזיה, טלפון וסלולר, אי נכונות החברות לתקן פגמים במוצרים שסופקו, כדוגמת מוצרי ריהוט, מוצרי מחשב שונים ועוד שלל תלונות.

על פי רוב, הנזק הכספי שנגרם לכל אחד מאותם צרכנים אינו עולה על מספר של מאות שקלים בודדים ולעיתים מדובר בסכומים של עשרות שקלים בלבד. מעבר לנזק הכספי, אותם צרכנים המבקשים לראות את כספם בחזרה נאלצים להשקיע זמן לא מבוטל יחסית בניסיון להתמודד למול אותן חברות ועסקים. לא פעם, לתהליך זה גם נלווית תחושת תסכול, חוסר אונים וכעס על התלאות ודרך החתחתים שעל אותם צרכנים לעבור בדרך ל"גאולה".

במקרים רבים, מסרבות חברות ועסקים לפצות בסופו של דבר את הצרכנים – דבר אשר מותיר לאותם צרכנים לבחור בין הברירה אם לתבוע את נזקם ועלבונם בבית המשפט, עניין כשלעצמו כרוך בהוצאת משאבים כספיים וזמן נוסף, או להתייאש ולוותר.  

נסיון העבר במדינת ישראל הראה כי צרכנים רבים בוחרים בסופו של דבר לוותר ולהימנע מלתבוע את נזקם בבית המשפט וזאת מתוך תחושה שגם אם בסופו של דבר יזכו לקבל פיצוי באמצעות בית המשפט, הרי שעדיין כל הטרחה, הזמן, הוצאות כספיות שונות והכוחות הנפשיים שהם ייאלצו להוציא במהלך הדרך אינם שווים את הגשת התביעה ו"כאב הראש" בעניין.

עד לשנת 2007 תחושתם של רבים מאותם צרכנים אכן הייתה נכונה, שכן עד אז בתי המשפט בישראל היו מחויבים לפסוק את דינם אך ורק על בסיס כלל משפטי מסורתי לפיו ניתן להעניק לתובע פיצוי כספי רק בגובה סכום הנזק הכולל שארע לו ולא יותר מכך (בין אם מדובר בנזק ממוני, כגון הפסד כספי, או בין נזק לא מוחשי, כדוגמת טרחה, עוגמת נפש וכו').  

מצב משפטי זה הביא לכך כי פסיקותיהם של בתי המשט בתחום הצרכני היו מסתכמות לא פעם בסכומים של מאות עד מספר אלפי שקלים בודדים בלבד. לחברות ועסקים שונים בארץ, בייחוד חברות להם מאות אלפי לקוחות אשר היו מודעות למצב המשפטי האמור ולתמריץ השלילי שנוצר מבחינת צרכנים רבים לתבוע את נזקם המועט בבית המשפט, היווה הדבר קרקע נוחה לדבוק במדיניות של התשת הצרכן ואי נכונות לפצותו.

כל האמור היה נכון עד לשנת 2007. בשנה זו חלה מהפכה בדיני הצרכנות בישראל, כאשר הכנסת אישרה תיקון לחוק הגנת הצרכן, הקובע כי לגביי מספר מקרים בהם עסק כלשהו מפר הוראה הקבועה בחוק הגנת הצרכן, זכאי הצרכן הנפגע לתבוע מאותו עסק פיצויים לדוגמא עד לסכום של 10,000 ש"ח, זאת ללא קשר לגובה הנזק הכספי הממשי שנגרם לצרכן.

כיום, חוק הגנת הצרכן מאפשר, במקרים מסוימים, לצרכן שנגרם לו נזק כספי בשיעור של מאות שקלים בודדים בלבד ואף פחות לתבוע את העסק שגרם לו לנזק זה עד לסכום של 10,000 ש"ח.
 
לא רק זאת, אלא שבמקרים מסוימים, חוק הגנת הצרכן מאפשר לתבוע מאותו עוסק פיצויים לדוגמא עד לסכום של 50,000 ש"ח. מקרים אלה בעיקרם נוגע למצבים בהם העוסק מפר בצורה שיטתית את חוק הגנת הצרכן, קבוצה רבה של צרכנים נפגעה מאותם מעשים, ההפרות בוצעו לאחר התראות וצווים מאת הממונה על הגנת הצרכן ועוד.

אחד מן המקרים הקבועים בסעיף 31א לחוק הגנת הצרכן, המאפשר לתבוע פיצויים לדוגמא עד סך של 10,000 ש"ח ו/או 50,000 ש"ח במקרים המתאימים, הנו כאשר ספק שירותים ממשיך לגבות תשלומים מצרכן לאחר שהצרכן הודיע לאותו ספק על רצונו לסיים את העסקה איתו.   

המטרה המוצהרת של תיקון חוק הגנת הצרכן, תוך מתן אפשרות לצרכנים לתבוע פיצויים לדוגמא במקרים מסוימים, הייתה לעודד את הצרכנים וליצור אצלם תמריץ חיובי לעמוד על זכויותיהם ולתבוע את אותם עסקים מפירי חוק, מתוך מחשבה כי בכך גם תיווצר הרתעה מספקת כלפי אותם עסקים לחדול ולהימנע מהפרות החוק בעתיד.

ניצניה הראשונים של "המהפכה הצרכנית", ניכרים גם בפסיקותיהם של בתי המשפט בשנתיים האחרונות. כך, לדוגמא, בפסק דין שניתן בתביעה שהוגשה על ידי יפרח רפאל נגד חברת סלקום, פסק בית המשפט בירושלים פיצוי לדוגמא בסך של 10,000 ש"ח עקב המשך גבייה של חברת סלקום תשלומים שונים מהתובע לאחר פנייתו לבטל שירותים שסופקו לו על
ידי סלקום.  

בדומה לאמור, גם בתביעה שהגיש הוגשה על ידי אלון גלילי נגד חברת YES, פסק בית המשפט בתל אביב תשלום פיצויים
לדוגמא בסך של 10,000 ש"ח בגין אי כיבוד חברת YES את בקשותיו של התובע להתנתק והמשך גבייתה תשלומים מהתובע לאחר מכן.

מדובר בסימנים מעודדים של הטעמת מערכת בתי המשפט בישראל את הצורך בפסיקתם של פיצויים לדוגמא בשיעור משמעותי, מתוך הבנה כי זהו הכלי היחידי הממשי שעומד כיום לטובת צרכנים לשנות את מאזן הכוחות הבסיסי שיש להם למול חברות ועסקים גדולים, המפירים את חוק הגנת הצרכן, ומתוך תקווה גם כי הדבר ירתיע את אותם עסקים מלהמשיך ולהפר את החוק גם כלפי צרכנים אחרים.